רש"י על קידושין ע״א ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור קידושין ע״א ב:ג׳
3 זְעֵירִי הֲוָה קָא מִישְׁתְּמִיט מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן דַּהֲוָה אָמַר לֵיהּ: נְסֵיב בְּרַתִּי. יוֹמָא חַד הֲווֹ קָאָזְלִי בְּאוֹרְחָא, מְטוֹ לְעוּרְקְמָא דְמַיָּא, אַרְכְּבֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן אַכַּתְפֵּיהּ וְקָא מְעַבַּר לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אוֹרָיְיתַן כְּשֵׁרָה, בְּנָתִין לָא כְּשֵׁרָן? מַאי דַּעְתָּיךְ,
פירוש רש"י על קידושין ע״א ב:ג׳
3 דהוה אמר ליה - רבי יוחנן:
4 נסיב ברתאי - ולא היה חפץ בה מפני שהיא מארץ ישראל והוא היה מבבל:
5 אורייתין כשירה ברתין לא כשירה - תלמידי אתה ותורתי כשירה לך ובתי אינך חפץ:
6 מאי דעתך - שאתה מחזיק בבבל במיוחסים דתנן לעיל קידושין דף סט. עשרה יוחסין כו' וסבור אתה שעלו כל הפסולין: